1. בתי אפנדים בגליל המערבי צילום ועריכה – יגאל מורג . מוזיקה – Jardin secret – קליידרמן .
2. הראשון יהיה " בית עפיפי " שנמצא בלב מטעי האבוקדו של קבוץ כברי . בגליל המערבי ניתן לפגוש ( ב " מצבי צבירה " שונים ) כמה וכמה " בתי אפנדים " מרשימים למדי , רובם ניבנו בשלהי המאה ה 19, יתכן שבעקבות חוקי הקרקעות החדשים שהנהיגו התורכים , שאיפשרו רכישת קרקעות לאנשים פרטיים , וגם כאלה שאינם מוסלמים , וכך יכלו " בעלי יכולת " לבנות לעצמם ווילות מפוארות , ובתי מידות , שחלקם שרדו עד היום , ואל מה שנשאר מהם אני עומד לקחתכם בעזרת מצלמתי .
3. החדר הראשון – בו שרדה חגורת שיבולים ופרחים מסביב לקירות בצבעי אדום וכחול . מן הדין להדגיש – אלו " ציורים " פשוטים ביותר שצוירו בעזרת " שבלונות " ואינם אומנות של ממש . אז כפי שראיתם – הפעם מדובר בחורבת בית עפיפי , או בעצם בחורבת שכנו של עפיפי – אל סעיד מרעי . לאיש היו ארבע נשים ולא פחות מ 27 ילדים !!! הוא בנה בית גדול , לכל אשה הוקצה חדר משלה , שנצבע וקושט בצבעים שונים מהאחרים , הבית הוקם בשולי אחד הכפרים שהיו במקום עד 1948, ואשר ננטשו במלחמת השיחרור , ומאחר שאיש לא טיפל בו מאז הוא הולך ומתפורר , כפי שתראו , ועם זאת ניתן עדיין לראות משהו מן העבר .
4. החדר השני ניצבע בחום , שוב חגורה שסובבת סביב החדר מתחת לתיקרה , ואולם בחדר זה שרדה גם התיקרה עצמה , על ציוריה , כפי שניתן לראות בהמשך .
5. החדר השלישי ניצבע בירוק , כולל " תמונות " על הקירות , וחגורה עבה בצמוד לריצפה אך מצב שימורם של הדברים , בכי רע , ואילו החדר הרביעי – קרס ונהרס .
6. אנחנו עוברים למבנה הבא – " בית הגנרל " – מבנה מרהיב שעומד על תילו בשולי הכפר מזרעה , אשר ניבנה במחצית המאה ה 19 ע " י אפנדי אמיד , ובהמשך גר בו תקופת מה בהאא אוללה – מחולל הדת הבהאית . בשנות השלושים של המאה העשרים , התישב כאן קולונל מק ' ניל שהיה ראש הג ' נדרמרייה הבריטית , מק ' ניל הוסיף לבית אגפים והידר את המבנה , ואשתו ליליאן עיצבה אותו בסגנון אירופי מודרני . הבית חזר כיום לידיהם של הבהאים , ומצבו מצויין , אך אינו פתוח לציבור הרחב אלא בתאום מראש .
7. הבית מתוחזק להפליא ( כמסורת הבהאים ) מוקף גן מרהיב , ובתחומיו בנוי סעיף של אמת המים לעכו , אך כאמור – המקום אינו פתוח למבקרים .
8. ממש בסמוך , מצידו המערבי של כביש עכו - ראש הניקרה ( בצמוד ל " קניון הצפון ") עומד " בית ליברמן ". מבנה מרשים בן שתי קומות שהיה שייך בעברו למשפחת טועאני מלבנון , ואשר ניקנה ב 1935 ע " י התעשיין הפולני פיליפ ליברמן שגר במקום והקים סביבו חווה חקלאית מודרנית . בזמן " המאורעות ", בשנים 39 - 1936 התגוררו במקום חברי קבוץ עברון , ואז גם נוסף על הגג מגדל תצפית , ומכאן יצאו ב 1938 מקימי מושב " שבי ציון ", שעלה כישוב " חומה ומגדל ". עד שנת 1968 שימש הבית את אלמנתו של ליברמן , את בנו , ועוד שימושים שונים , אך מאז ועד 1995 עמד הבית בשממונו , והתפורר . בשנה זו התעוררה העירייה ובעזרת המועצה לשימור מבנים ואתרים , מפעל הפיס ועוד , שוקם המבנה , וכיום הוא משמש כמוזיאון לתולדות העיר נהריה .
11. המבנה וחצר האירוח הסמוכה אליו . אנחנו מתקרבים לעכו , למרגלות " תל נפוליאון ", מדרומו , משתרעת חווה מגודרת – רידואן , גם היא קשורה הן בעברה – כאשר הבהאא אוללה רכש את האחוזה מבעליו הערבי ועבר להתגורר כאן , והן כיום – לבהאים , ולצערנו גם היא אינה פתוחה לביקורי הקהל הרחב , גם כאן עומד בית יפה ומטופח וסביבו גן נאה עם שרידים של מתקני חקלאות שונים שעבר זמנם . כל שנוכל לעשות הוא הצצה חטופה על המבנה וסביבתו הקרובה בלבד .
12. כך ניראה בית משפ ' חווא ( המתנ " ס ) כיום . אחת ממרפסותיו היפות , וכיכר מיזרקה נאה בחזיתו . עכשיו אנחנו שמים פעמינו אל עכו העתיקה , ואל השאור שבעיסה . בדצמבר 2000, במסגרת סיור שערכה החב ' לפיתוח עכו העתיקה , התוודענו לשניים שלושה בתי אמידים במערבה של העיר ( ברובע " גנואה ", שהיה פעם ה " סביון " של עכו ) בהם השתמרו , ולאחרונה אף שופצו , ציורי קירות ותיקרות נהדרים . במרץ 2007 בעקבות השתתפותי בפורום לענייני תיירות בעיריית עכו , נודע לי כי חלק מן המבנים עובר לידיים פרטיות , ומיד רצתי לבדוק ולצלם את ההתרחשויות . הבית הראשון בו ביקרתי היה בית משפ ' חווא , שכיום שוכן בו מתנ " ס פעיל ויפה , ואשר בלפחות אחד מחדריו עדיין מתנוססים לתיפארה ציורי הקירות , והנה הם לפניכם ... ועוד מילה : בית זה קשור עם לא אחרת מאשר הגב ' סוהא עראפת , שחביב חווא היה סבה .
13. התיקרה כולה , אחת הפינות , ומרכז התיקרה ( התלת מימדית ). התיקרה עשוייה עץ ( בדרך כלל – ארז ) צבוע כרקע , ועליו העיטור עצמו . ובבית פנימה – קישוטי התיקרות המיוחדים .
14. עיטורי חדר המגורים עוברים למבנה השני – בית משפ ' חמאר . עולים בחדר מדרגות צר ושחור , ובקומה הראשונה – עדיין מתגוררת משפחה , בדירה מעוטרת להפליא , ובעליה טוען בתוקף שהעיטרים בדירה לא חודשו מאז צוירו לפני כ 200 שנה !!! הבה ניתן לצבעים לדבר ...
15. כך ניראה החדר השני , ויש גם מסדרון מעוטר , ובכך נסתפק .
16. ועכשיו אנו עוברים לדובדבן שבפיסגת הקצפת , ודובדבן זה שווה כמה מילים : למעשה אנחנו באותו מבנה בו היינו קודם – בית חמאר , אך בקומה שמעל , כאן - בדירה ענקית התגוררה משפ ' שוקרי הידועה , והיא שהנחילה לבית את השם – בית שוקרי , ובנוסף - זכה לכינוי " הארמון ". כמוזכר בהתחלה - הייתי כאן בדצמבר 2000, לאחר שהבית עבר שיפוצים וניראה לא רע , אך עקב הזנחה קשה , הלך הכל ונהרס . בתחילת 2007 הוחכר הבית ליזם אורי ירמיאס , המוכר יותר בשמו ( ובזקנו ) – אורי בורי , בעליה של מסעדת הדגים בשם זה , בעכו . אורי – יליד נהריה , בן למשפחת מייסדים בה , החליט להקים במקום מלון בוטיק , כשהוא מצפה לעלייה בתיירות צליינית הן מצד נוצרים שזוכרים את עכו כבירת הצלבנים בתקופה מסויימת , והן מצד הבהאים , שעכו הינה העיר הקדושה להם ביותר עקב כך שקברו של הבהאא אוללה – מייסד הדת , מצוי בבהאג ' י שמצפון לעיר . אורי חכר שני מבנים צמודים – את בית שוקרי , ואת בית ויצו , מחבר אותם ליחידה אחת , משפץ את כל המבנה , מיסודותיו ( הצלבניים , בני כ 900 שנה ) ועד הגג , המיועד ל " משטח שיזוף ". למיזם חברו שני משקיעים איטלקיים בעלי חזון , ויחד דוחפים השלושה את הפרוייקט במלוא המרץ . למעשה - לפרוייקט זה מגיעה מצגת פרטית משלו , ואולם – מאחר וסיום העבודות עדיין רחוק למדי , ולי אין סבלנות לחכות , החלטתי להביאו בפניכם במצבו הנוכחי ( המרשים ), ולחזור אליו שוב בבא העת .
17. תמונות אלו , שאיכותן גרועה , צולמו על ידי בדצמבר 2000 כשקופיות , וניסרקו לאחרונה אחד מחדרי הדירה חדר המדרגות
18. מרץ 2007 ביקור ראשון לאחר שש שנים ומעלה , המבנה במצב ירוד ביותר כפי שתוכלו לראות במו עיניכם . בחדר המדרגות ( אותו הראיתי קודם ) – בתמונת הקיר ( המתארת את קושטא , הלא היא איסטנבול של ימינו ) ישנם " איים " של קילופי צבע , ואילו התיקרה שמעל – מתפוררת ממש .
19. החדר עם תמונת כיפת הסלע עדיין חי וקיים , אך ניתן לראות את סימני הבלאי .
20. ואילו בחדרים נוספים הנזק חריף ביותר , כפי שמראות התמונות . בחדרים אלה , שלא כמו בחלק מהאחרים , תיקרת העץ מכוסה בטיח , ועליו מצויירים העיטורים , וטיח זה הולך ומתקלף , ועימו כל מה שעליו .
21. כמה מבטים אל המבנה עצמו בתחילת 2007. מאחורי הקשת ניראה " בית ויצו ", והפיגומים לבניית החיבור בין שני המבנים . החזית הצפונית של בית שוקרי , העבודות מתבצעות בקומה העליונה . חדר המדרגות הנוכחי
22. באפריל 2007, לפני תחילת השיפוצים , נערכה במקום סידרת צילומים מקצועית להנצחת שרידי העיטורים , וכבסיס לחידושם בהמשך , חוברת עבה , שהמשחזרים קוראים לה היום " התנ " ך שלנו ", משמשת ליצירת הגוונים המדוייקים לשיחזור ( בשיתוף צבעי טמבור ), ולדיוק מירבי בחידוש המוטיבים למיניהם , הבה ניתן הצצה חטופה לחוברת זו ... בעמוד הראשון – תוכנית של מערך החדרים בבית שוקרי ( ובהמשך גם אני אשתמש בה ).
23. והנה כמה דפים עם פרטי הפרטים של העיטורים . תיקרת האולם המרכזי - 1 תיקרת מסדרון 13, וראו משמאל את התפררותה . עיטורים למיניהם
25. נתחיל בחדר מס ' 11 ( במפה שהוצגה קודם ) שנימצא באמצע העבודה . ניתן לראות שהתיקרה עצמה תוקנה וסוידה לקראת חידוש הציורים עליה , וכרגע מטפלים בעיטור ההקפי שמתחת לתיקרה , כשניתקרב אליו ניראה שהוא איננו מצוייר , אלא זהו קרניז עץ מעוצב להפליא שמשלב דגם גיאומטרי לבן עם פקעי פרחים צבועים בכתום , היושבים בתוך חגורה כחולה . לפני ואחרי חידוש הצבע ועכשיו אנו עוברים למציאות , כפי שצולמה ב 10.11.2008 בחלק מהחדרים הסתיים שיחזור התיקרות , כפי שתראו , ובאחרים עדיין עובדים , כאשר לנוחיות הציירים ניבנו פיגומים עם רצפות עץ בגובה מתאים לעבודה על התיקרות . כאן המקום לספר שבמקום עובדת ( בחצי התנדבות ) קבוצת סטודנטים מהמחלקה לרסטורציה ( שיחזור ) באונ . איטלקית .
26. מעל פס פרחי העץ ישנה חגורה עבה של דגם פרחוני , חציו בצבעים עזים , וחציו השני כאילו מכוסה בתחרה חצי שקופה , פס זה נימצא באמצע עבודת השיחזור .
27. כך ניראה האולם המרכזי (1) בחלקו העליון , כשהוא מוכן לתחילת עבודות השיחזור . ולידו – חדר 7 על פיגומיו , כשחלקה הראשון של העבודה כבר נעשה , ועתה נערכים לסיום .
28. בחדרים 4 + 5 + 14 כבר הסתימו עבודות השחזור של התיקרות , ולהלן התוצאות .
32. בהמשך לאולם המרכזי (1) שעדיין נימצא בשיפוץ מאסיבי , ניבנית מירפסת ענקית כלפי צפון , שכשבמבט ממנה – דרומה , רואים את אולם 1, ומבט צפונה מגיע עד ראש הניקרה .
33. כאן מבט מלמעלה למטה – אל ריצפתו של המרתף שעומדת לשנות את צורתה באופן ייחודי ובהמשך – מבט אל התיקרות שכבר עברו חיזוק ושיפוץ . וגם את אורי בורי בכבודו , ועל זקנו , הצלחתי להעמיד לצילום !!! יכולתי להמשיך ולהראות עוד ועוד , אך המקום צר מלהכיל , ואני רוצה לרדת איתכם למרתף שנימצא בקומת הקרקע , ובתוך כך לחזור בזמן כ 900 שנה לאחור , שכן יסודותיו של המבנה הזה ניבנו עוד בתקופה הצלבנית . גם המרתף עובר שיפוץ יסודי בימים אלה .
34. כאן אנו מסיימים מסע מרתק בזמן וביפי המבנים הן בחיצוניותם , ויותר מכך בפנימם , ולכשיסתיים פרוייקט " הארמון " אני מבטיח לחזור ולהראותו במלוא הדרו במתכונתו הסופית . נהנה לטייל , לצלם ולערוך את המצגת [email_address] - יגאל מורג ואתם מוזמנים להקליק על הקישור שמתחתנו , ולהיכנס לביקור באתר האינטרנט שלי http://morag.artvision.co.il/
