בישראל קם לו קואופרטיב לאנרגיות מתחדשות. מטרת הקואופרטיב להקים מתקנים לייצור חשמל נקי ולחסכון בחשמל מזהם (התיעלות אנרגטית). הועדה הטכנית שאני מרכז מחפשת את הטכנולוגיות המתאימות לכך. המפגש הראשון מסוכם פה, וכולל סקירה של הטכנולוגיות עליהן עברנו עד כה ומבט קדימה.

1. ‫קואופרטיב האנרגיה המתחדשת‬ ‫חנן עינב לוי‬
‫90.2.52‬
‫ועדה טכנית – סיכום מפגש פתיחה‬
‫המפגש נועד לספר על הטכנולוגיות שבחננו עד כה, אלו שאנו עדיין בוחנים ואלו שנבחן בעתיד.‬
‫חלק ניכר מהמפגש עסק במהות הקואופרטיב, אופן התפקוד השוטף שלו והמודל העסקי בו‬
‫נעבוד. לא אפרט על כך כאן, סקירה קצרה על הקואופרטיב יש במסמך הזה. ודיון בנושאים‬
‫האלה מתרחש בוועדת התקנון והוועדה הכלכלית של הקואופרטיב. פרטים נוספים על כך יש‬
‫בוויקי הקואופרטיב.‬
‫בהמשך מפורט, באופן יותר מדויק ממה שהספקתי במפגש, על הבחינה של הטכנולוגיות‬
‫השונות עד כה, אסכם מה אנו בוחנים עכשיו ולמה, מה נפסל, ומה מחכה לעוד עיניים בוחנות‬
‫וזוויות חדשות על מנת להפוך להשקעה מוצלחת.‬
‫טכנולוגיות שנבחנו עד כה:‬
‫אנרגית הרוח - טורבינת רוח גדולה:‬
‫הטכנולוגיה הראשונה שנבחנה, וזו שסביבה קמו כמעט כל קואופרטיבי האנרגיה המתחדשת‬
‫בעולם1, היא טורבינת הרוח המודרנית הגדולה. מדובר בטורבינת רוח מסוג quot;פרופלורquot; )‪HAWT‬‬
‫‪ ,(Horizontal Axis Wind Turbine‬בהספקים )‪ (Rated Power‬של בין 0051-005 קילוואט.‬
‫טורבינת רוח מסחרית קטנה.‬
‫טורבינת רוח מסחרית גדולה.‬
‫גובה המגדל בין 04-21 מטר.‬
‫גובה המגדל בין 08-05 מטר.‬
‫אורך כל להב בין 7-5.1 מטר.‬
‫אורך כל להב בין 04-02 מטר.‬
‫הספק טורבינה בין 05-2 קילוואט.‬
‫הספק הטורבינה המירבי בין 0051-006‬
‫מספיק חשמל למספר משפחות בודדות.‬
‫קילוואט. מספיק חשמל למאות משפחות.‬
‫1 לדוגמא ‪http://www.windshare.ca, http://www.ourwind.org/windcoop, http://www.middelgrunden.dk‬‬

2. ‫קואופרטיב האנרגיה המתחדשת‬ ‫חנן עינב לוי‬
‫90.2.52‬
‫עלות אופינית של טורבינה כזאת היום, כולל מגדל והתקנה, היא כ-$0071 לקילוואט.‬
‫בישראל אין תעריף מיוחד עבור טורבינות רוח גדולות, מה שמאפשר שני מצבים של מכירה:‬
‫1. ישירות לרשת החשמל.‬
‫במקרה הזה חברת חשמל מחויבת לקנות מאיתנו את החשמל, במחיר עלות הייצור‬
‫שלה. עלות זאת משתנה לפי זמן הייצור ביממה ועונות השנה, לפי תעריף תעוquot;ז, אך‬
‫בממוצע ניתן לומר שהיא כחצי מעלות החשמל, כלומר כ-52 אגורות לקוטquot;ש2.‬
‫בנוסף אנו נקבל פרמיית אנרגיות מתחדשות הנעה בין 9-6 אגורות לקוטquot;ש3, ונשלם‬
‫על הולכת החשמל בין 5-5.0 אגורות לקוטquot;ש4.‬
‫2. מכירה לצרכן פרטי )קיבוץ, מפעל(.‬
‫במקרה זה אנו נצתרך להיות יותר זולים מעלות החשמל של אותו צרכן, כלומר 54‬
‫אגורות לקוטquot;ש למשל. בנוסף נקבל את הפרמיה לאנרגיות מתחדשות, ונשלם עלות‬
‫הולכת החשמל.‬
‫המצב השני כדאי יותר כמובן.‬
‫התקנת טורבינת רוח צריכה להעשות במקום בו מהירות הרוח נושבת בתכיפות מספיק גבוהה,‬
‫ובעוצמה מספיק גבוהה. האנרגיה המצויה ברוח יחסית למהירות הרוח בחזקה השלישית‬
‫שלה! כלומר, באתר בו מהירות הרוח היא 8 מטר לשניה5 יש פי 8 יותר אנרגיה מבאתר בו‬
‫המהירות היא 4 מטר לשניה. באופן מדויק יותר, אנרגיית הרוח נתונה כך:‬
‫3^)מהירות הרוח(‪)X‬שטח דיסקת הלהבים(‪)X‬צפיפות האוויר(‪)X‬נצילות הטורבינה( = אנרגיה‬
‫שטח דיסקת הלהבים הוא השטח שהלהבים מציירים באוויר במהלך סיבוב שלם. אין קשר בין‬
‫שטח הלהבים עצמם לנצילות. לעיתים נדמה שטורבינה עם הרבה להבים quot;תופסת את הרוחquot;‬
‫יותר טוב מטורבינה עם מעט, אך זוהי טעות נפוצה. למעשה הטורבינות המודרניות מאופינות‬
‫במעט להבים, מאוד צרים, שמסתובבים מהר ומגיעים כך לנצילויות הגבוהות של כמעט %05‬
‫חשמל מהאנרגיה שברוח.‬
‫על מנת למצוא מקום מתאים להרמת טורבינת רוח גדולה, יש לבצע סקר מהירות רוח שנתי.‬
‫על פי התפלגות מהירות הרוח, וגובה המגדל עליו תונח הטורבינה ניתן לדעת כמה חשמל‬
‫תייצר טורבינת רוח באותה נקודה, ולהחליט אם זהו אתר כלכלי.‬
‫אבל הקמת מדי רוח בגובה מספיק גבוה, איסוף הנתונים ואנליזה של התוצאות היא ענין יקר,‬
‫ולכן לא מקימים סתם כך מגדל מדידה, אלא מסתמכים על עבודות קודמות כדי quot;לנחשquot; היכן‬
‫יש רוח מספיק טובה. עלויות מדידה ינועו מהשכרת תורן של 02 מטר – 000,02 שquot;ח, וביצוע‬
‫אנליזה בעצמנו )אפשרי לגמרי(, עד תורן בגובה 05 מטר - 000,002 שquot;ח, ומדידות עquot;י חברה‬
‫ידועה בתחום, שאישור שלה מהווה אסמכתא של ממש, מה שיאפשר למשל לקבל בטחונות‬
‫מבנק, או להלוות כסף אם יהיה לכך צורך.‬
‫בישראל נעשו מדידות רוח מקיפות לשם איסוף נתונים למטרות חקלאיות, ובשלב מסוים‬
‫הוחלט להרחיב את המדידות ולאסוף את כל אלה שקיימות לשם איתור המקומות הquot;רוחנייםquot;‬
‫ביותר הארץ. המדידות הללו לא נעשו על תרנים מספיק גבוהים, ויותר מכך, מכיוון שנעשו רק‬
‫בגובה אחד אין אפשרות להעריך את שינוי מהירות הרוח כשעולים בגובה המגדל וזה מקשה‬
‫עוד יותר את הערכת איכות האתר לפי המדידות הללו. בכל זאת, קיים אטלס רוח המבוסס על‬
‫מדידות אלה, בשלב זה אטלס של דרום הארץ בלבד )באר שבע לערך ודרומה(, ועליו ניתן לבסס‬
‫את המדידות.‬
‫הנעלם האחרון במשוואה הוא הבעלות על השטח. על מנת להרים את טורבינת הרוח צריך‬
‫להגיע להסכם עם הבעלים של הקרקע. במקרה שמדובר בקרקעות מדינה הנושא מאוד סבוך,‬
‫ולמרות שכקואופרטיב אנרגיה מתחדשת אחת ממטרותינו היא לפרוץ את חומת הבירוקרטיה‬
‫לדף המסביר את היחידות השונות שמקובלות במדידת אנרגיה והספק חשמליים - ‪www.israelrec.org‬‬ ‫2‬
‫‪www.iec.co.il‬‬ ‫3‬
‫‪www.pua.gov.il‬‬ ‫4‬
‫1 מטר לשניה שווה 6.3 קמquot;ש‬ ‫5‬

3. ‫קואופרטיב האנרגיה המתחדשת‬ ‫חנן עינב לוי‬
‫90.2.52‬
‫בנושאים כאלה, אנו העדפנו לבחון אפשרויות של קרקע בבעלות פרטית. מקרה מאוד נח הוא‬
‫קרקע בבעלות קיבוצים.‬
‫עופר בן דב, שיזם את הקואופרטיב, ניהל בכמה שנים האחרונות קשרים עם הקיבוצים בדרום‬
‫הערבה סביב הרעיון של הרמת טורבינת רוח גדולה בשטחם. מהירות הרוח הממוצעת באילת‬
‫היא 5.6 מטר לשניה בגובה 05 מטר, מהירות כלכלית )אם כי על הגבול(. ככל שמצפינים‬
‫מהירות הרוח נחלשת. אחת האפשרויות היא להקים טורבינה בשטח הכי דרומי השיך לקיבוצי‬
‫הערבה.‬
‫אפשרות נוספת שהועלתה השבוע ועוד לא נבחנה, היא בגליל. בגלבוע ישנן רוחות טובות,‬
‫מדודות וידועות, ויש יוזמה של אלי בן דב להקמת חוות רוח. הקמה של טורבינה בודדת לא‬
‫תפריע לחווה, ולא תהיה באותו שטח. הרעיון הוא לצור קשר עם הקיבוץ המקורי בו הוקמה‬
‫טורבינת המדידה של חברת חשמל.‬
‫למה לא? שוק טורבינות הרוח הגדולות נמצא במצב של עודף ביקוש ענק, ומכיון שכך זמן‬
‫ההמתנה לטורבינת רוח גדולה הוא בין 3-2 שנים. אנו מעונינים להרים טורבינת רוח, אך זה‬
‫לא יהיה הפרויקט הראשון מסיבה זו.‬
‫למה כן? אנו מכוונים רחוק, ועבור הפרויקטים הבאים 3-2 שנים זה מספר שאפשר לעבוד איתו.‬
‫אנרגית השמש -‬
‫ייצור החשמל מהשמש יכול להתבצע בשני אופנים עיקריים -‬
‫1. ייצור חשמל ישירות מהקרינה הסולארית, עquot;י שימוש בתאים פוטו-וולטאים‬
‫)‪(photovoltaic cells‬‬
‫2. ריכוז קרינת השמש עquot;י מראות או עדשות, וחימום זורם )מים, אוויר(. בזורם החם‬
‫משתמשים על מנת להניע טורבינה – אם זו טורבינת קיטור )המתקן פורץ הדרך של‬
‫חברת לוז הישראלית ב-‪ Kramer junction‬בארהquot;ב פועל כך(, או טורבינת גז כפי‬
‫שמיושם במתקן שהוקם לאחרונה בקיבוץ סמר שבדרום הערבה )03 קquot;מ מאילת(.‬
‫שיטה זו מכונה ייצור חשמל באופן תרמו-סולארי.‬
‫תחנה תרמו-סולארית‬
‫למה לא? ברור קצר עם חברת סולל הבהיר שהן עוסקות רק בהקמת תחנות גדולות, ועובדות‬
‫מול רשויות בלבד. סכום מינימאלי לפרויקט, מספר שנזרק לאויר בשיחה, הוא כ-05 מיליון‬
‫שquot;ח.‬
‫תחנה פוטו-וולטאית‬
‫לאחרונה )יולי 7002( יצא תעריף מיוחד, של 10.2 שquot;ח לקוטquot;ש עבור מתקנים פוטו-וולטאים‬
‫המותקנים על הגג )ובתנאים מסוימים גם על הקרקע(, עם הגבלה של הגודל המקסימאלי של‬
‫המערכת ל-05 קילוואט.‬
‫התעריף מעודכן בהצמדה למדד משוכלל שכולל את המדד הישראלי, היורו והדולר, ובינואר‬
‫השנה ירד בהתאם ל-79.1 שquot;ח לקוטquot;ש. עלות ההתקנה של פאנלים סולאריים היא כ-‬
‫$0007 לקילוואט. עם התעריף הנquot;ל, באתר אופיני בישראל ההחזר על השקעה נע בין 21-01‬
‫שנה.‬
‫התעריף מובטח עquot;י הממשלה ל-02 שנה, ואחריות היצרן לפאנלים היא 02 שנה, כך שמדובר‬
‫בהשקעה כדאית עבור בית פרטי. הקרינה הסולארית בארץ מדודה וידועה, וזהו אחד היתרונות‬
‫הבולטים של ניצול אנרגיית השמש הישירה, על פני ניצול אנרגיית השמש העקיפה – אנרגיית‬
‫הרוח.‬

4. ‫קואופרטיב האנרגיה המתחדשת‬ ‫חנן עינב לוי‬
‫90.2.52‬
‫גג ההנגאר מכוסה כולו בתאים פוטו-וולטאים‬
‫מסוג ‪ , Thin Film‬של חברת ‪.FirstSolar‬‬
‫ניתן להתקין תאים פוטו-וולטאים על גגות‬
‫בתים, ואין הגבלה למינימום הגודל של‬
‫המערכת.‬
‫צילום: חנן עינב לוי‬
‫תחנת כח תרמו-סולארית‬
‫שדה המראות שמלפנים )עוד בבניה( עוקב‬
‫אחר השמש במהלך היום, ומכוון את הקרניים‬
‫אל פתח צר בראש המגדל, תוך כדי שהוא‬
‫מרכז אותם פי 05. בראש המגדל ישנה מראה‬
‫נוספת, שמרכזת פי 001 )סכquot;ה פי 0005!(,‬
‫צילום: יהודה לחיאני‬
‫ומכניסה את האלומה לתוך ריאקטור )מיכל‬
‫מערכת פוטוולטאית מסיליקון, על עוקבים,‬
‫מיוחד( דרכו מזרימים אוויר, שמתחמם‬
‫מותקנת בחוות טנא בין ירוחם לשדה בוקר.‬
‫מקרינת השמש המרוכזת לטמפרטורה של עד‬
‫העוקבים מגדילים את התפוקה בכ-%02, אך‬
‫0001 מעלות צלזיוס. לאחר שמתחמם,‬
‫מייקרים את המערכת. הקרקע מנוצלת טוב‬
‫מועבר האוויר דרך טורבינה, שמסובבת‬
‫יותר עם מערכת העקיבה, אם מצופפים את‬
‫גנראטור ומייצרת חשמל. החשמל המיוצר‬
‫המערך בהתאם.‬
‫בראש המגדל מולך מטה אל רשת החשמל.‬
‫אנו סיירנו אצל משה טנא בחווה בה הותקנה המערכת הראשונה שנהנתה מהתעריף החדש,‬
‫וביקרנו מספר חברות מובילות בשוק – אינטרדן וסולארפאוור6 על מנת לקבל הצעות. ישנן היום‬
‫כ-03 חברות העוסקות בהתקנה של מערכות פוטוולטאיות. המחיר עבור מתקן מסחרי בגודל‬
‫מקסימאלי לפי התעריף, 05 קילוואט, נע בין 2.1-1 מיליון שquot;ח.‬
‫למה לא? על מנת להשקיע כזה סכום אנו נצתרך לגייס יותר מאלף איש לקואופרטיב. זו כמובן‬
‫שאיפתנו, אך יש לה השלכות. במספר כזה אנו צופים שנהיה חייבים מנהל בשכר חלקי. על פי‬
‫החשבון שעשינו )יהיה זמין באתר בקרוב( על מנת שזה יהיה כלכלי יש צורך במספר רב של‬
‫6 גילוי נאות – הכותב עבד כמתקין פאנלים פוטו-וולטאים וטורבינות רוח קטנות אצל סולארפאוור‬

5. ‫קואופרטיב האנרגיה המתחדשת‬ ‫חנן עינב לוי‬
‫90.2.52‬
‫מתקנים, לכסות על ההוצאות השוטפות של ניהול הקואופרטיב. מגיעים בקלות למספר של‬
‫0005 חברים ו-5 תחנות. מכיוון שאנו עוד לא השקענו ולו אגור אחת, זה נראה יומרני‬
‫כתוכנית ראשונית.‬
‫למה כן? ניתן ליצור שותפות עם חברת התקנה, ולהוריד עלויות. בתור פרויקט שני, לאחר‬
‫שנוכיח שמודל הקואופרטיב עובד, ועלויות הניהול כבר יכנסו לחשבון, זהו כיוון נהדר.‬
‫התיעלות אנרגטית‬
‫המונח quot;התיעלות אנרגטיתquot; מתיחס לכל טכנולוגיה שמאפשרת הקטנת חשבון החשמל )או‬
‫שריפת דלקים כלשהיא( תוך כדי ביצוע אותה מטלה. למשל, על מנת להאיר חדר ניתן‬
‫להשתמש בנורת ליבון, עם נצילות אורית של 71 לומן7 לוואט, או נורת קומפקט פלורסנט עם‬
‫נצילות של 06 לומן לוואט. החלפת הורת הליבון בנורת קומפקט פלורסנט היא התיעלות‬
‫אנרגטית. שמות נוספים המקובלים – שימור אנרגיה, חסכון אנרגטי וכדומה.‬
‫בעולם העסקי מוביל בעולם כיום מודל ה-‪ .8ESCO‬במודל הזה, חברת האסקו מזהה לקוח‬
‫פוטנציאלי, כזה שיש בו פוטנציאל לחסוך בחשמל או שריפת דלקים, ועושה אצלו סקר אנרגיה,‬
‫בו היא מזהה את הפתרונות השונים שניתן להציע על מנת לחסוך.‬
‫חברת האסקו הביתית בבעלות קהילתית‬
‫הראשונה בעולם )כך הם מאמינים לפחות(‬
‫הוקמה לאחרונה במסגרת ‪the big green‬‬
‫‪ ,challenge‬באנגליה. קישור.‬
‫ההשקעה והרווחים במודל שלהם תהיה‬
‫טכנולוגיות טיפוסיות להתיעלות אנרגטית -‬
‫מחסכון במגזר הביתי. עquot;י סקר אנרגיה ביתי‬
‫מחליפי חם וקוגנרציה, איטום ובידוד קירות‬
‫ניתן לזהות את צרכני האנרגיה העיקריים‬
‫המבנה, החלפת תאורה בזבזנית ורגולציה של‬
‫)מיזוג אוויר וחימום מים באופן טיפוסי‬
‫הפעלת מיזוג מרכזי.‬
‫בישראל. תאורה אחquot;כ( ולטפל בהם, ולהרוויח‬
‫מתוך ה-‪Handbook of energy efficiency‬‬
‫מהחסכון לפי מודל האסקו הסטנדרטי.‬
‫של קליפורניה.‬
‫חברת האסקו מציעה ללקוח לחתום עימה על הסכם, בו היא מתחייבת להקים בעצמה, ללא‬
‫השקעה של הלקוח, את המתקנים הדרושים, ולתחזק אותם במשך תקופה של 01-6 שנים‬
‫)אופיני(. במהלך תקופה זו, כל חסכון מקו בסיס מוסכם )על פי חשבונות החשמל של הלקוח‬
‫מהשנה האחרונה( יחולק בין חברת האסקו לבין הלקוח, כשחלק הארי הולך לחברת האסקו.‬
‫בתום התקופה, המתקנים והחסכון ישארו כולם אצל הלקוח.‬
‫7 לומן = ‪ – Lumen‬יחידת עוצמת תאורה, מודדת את התאורה שהעין האנושית רואה בלבד. פנס אינפרא אדום‬
‫למשל מוציא 0 לומן לא משנה כמה חזק הוא יאיר.‬
‫8 אסקו = ‪ESCO = Energy Service COmpany‬‬

6. ‫קואופרטיב האנרגיה המתחדשת‬ ‫חנן עינב לוי‬
‫90.2.52‬
‫מודל זה עובד היטב בעולם, ואף יושם בישראל. זהו מודל של ‪ ,win-win‬בו שני הצדדים בעסקה‬
‫מרוויחים מהרגע הראשון. דוגמא לפרויקט שכזה: בבית מלון צורכים כמות רבה של חשמל על‬
‫מנת לקרר את החדרים. בתהליך המיזוג, נפלט אוויר חם אל מחוץ לחדר. מצד שני, את בריכות‬
‫השחיה במלון צריך לחמם, וזאת נעשה ע“י תנור סולר. עquot;י התקנת מחליף חם ייעודי, אפשר‬
‫להשתמש באוויר החם שיוצא מהמזגנים בשביל חימום התחלתי של המים, ולחסוך סולר. קל‬
‫מאוד למדוד את כמות הסולר הנצרך, ולכן קל למדוד את החסכון שנוצר. פרויקט כזה הוא‬
‫אידיאלי למודל אסקו. פרויקטים אחרים שנעשו כוללים עבודה עם רשתות מרכולים )שופרסל‬
‫למשל( והכנסת פתרונות טכנולוגיים, אך בד בבד שיטת עבודה שמכניסה בחשבון את צריכת‬
‫החשמל. מדובר בשינוי של ממש, מכיבוי האורות עד וויסות הטמפרטורה של המזגן, ודברים‬
‫כאלה בדרך כלל דורשים ליווי מתמיד של חברת האסקו.‬
‫למה כן? מכיוון שהשוק לא מוכר, קשה לחברות האסקו המעטות לגייס כסף בריביות סבירות,‬
‫שכן הבנקים מכסים על חוסר וודאות בריבית גבוהה )גם בתקופה זו. אולי דוקא בתקופה זו(.‬
‫הקואופרטיב יכול לספק הלוואה תמורת ריבית טובה, שכן פרויקטי שימור האנרגיה הרבה יותר‬
‫כלכליים מטכנולוגיות ייצור החשמל הנקי שתוארו למעלה. התיעלות אנרגטית היא גם הפתרון‬
‫הראשון שבה למחשבה באופן טבעי כשאנו חושבים על הקטנת הזיהום משריפת פחם לייצור‬
‫חשמל. דיברנו עד כה עם חברת גדיר-הנדסה, שהציע ריבית של %51 על הלוואה שכזו. כלומר,‬
‫המודל הכלכלי הוא כזה: הקואופרטיב יתן הלוואה לחברת האסקו עבור פרויקטים עליהם‬
‫נחליט מראש, וחברת האסקו תבצע את הפרויקט בעזרת ההלוואה שלנו תוquot;כ שאנו מלווים את‬
‫הפרויקט. הרווח הכלכלי שלנו הוא הריבית על ההלוואה.‬
‫למה לא? הרבה פחות סקסי לחסוך בחשמל מאשר להתקין פאנלים פוטוולטאים או להרים‬
‫טורבינת רוח גדולה. גם יותר קשר להסביר את זה.‬
‫סיכום‬
‫בחנו עד כה 3 טכנולוגיות. הטכנולוגיה המתאימה ביותר כיירית הפתיחה של הקואופרטיב היא‬
‫התיעלות אנרגטית במודל אסקו. אנו יכולים להוות זרז לענף, לגשר על כשל השוק שיש פה‬
‫ולעשות רווח נאה בדרך. התיעלות אנרגטית היא השלב הראשון בכל תכנית הבראה של משק‬
‫החשמל מהכיוון הדורסני והמזהם שלו, וחייבת לבוא בד בבד עם התקנת תחנות ייצור נקיות‬
‫ומתחדשות.‬
‫דרושים חברים שיעזרו לבחון טכנולוגיות נוספות:‬
‫חברות אסקו נוספות )דלקיה, אסקו ישראל ... (‬ ‫●‬
‫גופי תאורה חסכוניים מלדים עבור החלפת תאורת רחובות‬ ‫●‬
‫מפגש נוסף עם סולארפאוור וחברות התקנת פאנלים פוטוולטאים נוספות‬ ‫●‬
‫מפגש עם הקיבוץ בגלבוע, וחברת וולקן בהקשר של הקמת טורבינת רוח‬ ‫●‬
‫טורבינות רוח קטנות – יחד עם התעריף החדש שיצא במרץ )06.1 ו-52.1 שquot;ח‬ ‫●‬
‫לקוטquot;ש עבור טורבינה עד 4 ו-05 קילוואט בהתאמה( ישנה כדאיות כלכלית גם‬
‫בטורבינות קטנות, בהינתן תנאי רוח טובים כפי שצינתי למעלה.‬